תומר הדר

ג'נרל מוטורס תחדל לפעול בוונצואלה. לכאורה, עוד הצהרה לא חשובה במיוחד מפיו של יצרן רכב גלובאלי. אלא שהפעם מדובר במשהו שונה: ג'נרל מוטורס תחדל לפעול בוונצואלה לאחר שהממשל החליט להחרים את מפעליה.

GMV, ג'נרל מוטורס ונצואלה החלה לפעול ב-1948 ולייצר מכוניות "אמריקאיות" עבור שוק הרכב הדרום אמריקאי, אך בסוף השבע פשטו שלטונות ונצואלה על מפעלי החברה, החרימו את המפעלים וגם את ה"סחורה", כלומר המכוניות. על פי הצהרת ג'נרל מוטורס, לנוכח הפעולות הלא חוקיות שבוצעו אין ביכולתה אלא להפסיק מלפעול במדינה.

ממשלת ונצואלה מלאימה את מפעלי GM שבשטחה. אפקט טראמפ? צילום: GM

ג'נרל מוטורס מפרטת בהודעתה כי המפעל עצמו מונה 2678 עובדים, המפרנסים גם 79 סוכנים ו-3900 עובדים. לפי ג'נרל מוטורס, המפעל ימשיך לספק חלפים ללא תמיכתה.

תומר הדר

טוב, יש לנו קטע עם לנד קרוזרים ישנים. הכוונה היא ל-FJ  כמובן – אבל לא ל-FJ שאתם מכירים מהיבוא האישי, זה עם המנוע 4.0 ליטרים, אלא ל-FJ הישן, זה שיש לו שני סרנים חיים, ארבעה קפיצי עלים, שש בוכנות. כזה. עם שלדת סולם. למרבה המזל, אנחנו לא היחידים. סדנאות כגון אייקון האמריקאית יודעות לקחת את הקרוזרים הישנים האלה ולבנות מהם משהו מיוחד, תוך דגש על שימור המקוריות בתחומים מסוימים.

זה טויוטה לנד קרוזר FJ44 משנת 1927 ואנחנו אוהבים אותו מאד – גם בצבע נחושת. צילום: FJ COMPANY

אייקון כמובן אינה היחידה, יש גם את fj company האמריקאית, שכפי שניתן לנחש מתמחה בשיפוץ של FJ ישנים תוך שימת דגש על שמירת מקוריות מחד גיסא – ושדרוג תמידי מאידך גיסא, לדוגמה הוספה של נעילות, הגבהות ואפילו מנועי V8 אם הלקוח מבקש ממש יפה.

זה טויוטה לנד קרוזר FJ44 משנת 1927 ואנחנו אוהבים אותו מאד – גם בצבע נחושת. צילום: FJ COMPANY

כשהאנשים הטובים של FJ COMPANY לא עסוקים בפיתוח ושיווק של חלקים לטויוטה, הם משפצים מכוניות ללקוחות בעלי אמצעים, כמו זה, שהביא לחברה FJ מודל 1972 במצב ממוצע מינוס, וביקש הכול חדש עם דגש על מודרניזציה של רכיבים. אז ב-FJ COMPANY  פירקו את הקרוזר הקשיש עד לרמת הבורג, השלדה נשלחה כמובן לשיפוץ מלא, ניקוי, ציפוי וחידוש. הצבע שנבחר היה צבע נחושת, סתם כי זה יפה ותא הנוסעים זכה למושבים מחוממים, מזגן, מערכת שמע, תאורת LED  וגם הגה כוח.

זה טויוטה לנד קרוזר FJ44 משנת 1927 ואנחנו אוהבים אותו מאד – גם בצבע נחושת. צילום: FJ COMPANY

דווקא המנוע מפתיע במקוריותו – אם ניתן לקרוא לו כך: ב-FJ COMPANY  הוחלט להישאר נאמנים לטויוטה ולשמר את תצורה שש הבוכנות הטוריות – אך המנוע שנבחר הוא מנוע משנות ה-90 שמצויד בהזרקת דלק. כצפוי, בכל הקשור במתלים לטויוטה FJ, האוסטרלים יודעים מה טוב, ולכן הקיט שנבחר, מתוצרת אולדמן מגביה את הקרוזר בשני אינצ'ים צנועים.

זה טויוטה לנד קרוזר FJ44 משנת 1927 ואנחנו אוהבים אותו מאד – גם בצבע נחושת. צילום: FJ COMPANY

תומר הדר

מהו הרכב הראשון שחצה את אנטארקטיקה? מרצדס יונימוג?

לא. יונדאי. כן, נשבעים לכם. הרכב הראשון שחצה את אנטארקטיקה ושחזר את מסעו ההיסטורי של ארנסט שקלטון (למי שלא קרא, הספר אנדיורנס מומלץ) בקוטב, בטמפרטורה ממוצעת של מינוס עשרים מעלות הוא יונדאי סנטה פה, 2.2 דיזל, שיונדאי מדגישה שהיא "כמעט סטנדרטית".

יונדאי סנטה פה הראשונה לחצות את אנטרטיקה – רכב "כמעט סטנדרטי" שניתן למצא בסוכנות יונדאי הקרובה לביתכם. צילום: יונדאי

• מבחן דרכים יונדאי טוסון

• נהיגת שטח מבצעית עם רמי גלבוע

מאחורי ההגה ישב פטריק ברגל, נינו של שקלטון, שחצה את אנטארקטיקה בדצמבר האחרון. יונדאי עצמה לא מפרטת את המפרט הטכני של הסנטה פה, אולי מכיוון שהוא "כמעט סטנדרטי" ברמות שמאפשרות לו לחצות את אנטארקטיקה, אבל אנחנו מהמרים על הגבהה צנועה של הרבה אינצ'ים, צמיגי 35, יחסי העברה ועוד כמה דברים טובים.

יונדאי סנטה פה הראשונה לחצות את אנטרטיקה – רכב "כמעט סטנדרטי" שניתן למצא בסוכנות יונדאי הקרובה לביתכם. צילום: יונדאי

תהנו.

תומר הדר

יונדאי טוסון נסעו שני מיליון קילומטרים כשהדבר היחיד שיצא מצינורות המפלט שלהן היה טיפות מים זכות. כך מודיעה יונדאי – שדגמי הטוסון שלה המונעים באמצעות מימן כיסו עד כה שני מיליון קילומטרים. למי שאינו יודע, יונדאי הכריזה לפני כשלוש שנים על תכנית להחדרת הנעה מימנית הכוללת שימוש במספר יונדאי טוסון שהוצבו בין היתר במספר בירות אירופיות.

מכוניות תא דלק הן מכוניות המייצרות חשמל באמצעות תהליך כימי – והטוסון המימני אינה שונה. תוצר הלוואי היחיד של הפעולה הכימית הוא: מים. על פי נתוני יונדאי, הטוסון המימניות חסכו באותם שני מיליון קילומטרים לא פחות מ-760 טונות של פחמן דו חמצני, לא רע בכלל.

• מכונית חדשה כל 52 שניות – ביקור במפעל יונדאי

• סוזוקי איגניס חוזרת ובגדול

לדברי מייק אובראיין, סגן נשיא יונדאי ארה"ב: "חציית קו שני מיליון הקילומטרים מאפשרת לנו לחזות במו עינינו בחזונה העתידי של יונדאי בכל הקשור בפוטנציאל של רכבי תא דלק מימני. ככל שצי הטוסונים מונעי המימן שלנו גדל, כך אנו מתקרבים יותר למטרה של עתיד נטול פליטת מזהמים".

תומר הדר

טנדרים לא חסר. מיצובישי, ניסאן, טויוטה, לכל אחת יש סוס עבודה משלה-שמיועד כמובן לעבודה. הבעיה היא שהצרכנים נוטים להתעייף מהר –ואז יצרני הרכב נאלצים לחדש באמצעות גרסאות מיוחדות, כמו זו שחטיבת הביצועים של טויוטה – TRD פיתחה כדי לתת לקונים קצת חומר למחשבה.

טנדר מיצובישי טרייטון SVP – עם קצת יותר אגרסיביות מטנדר עבודה רגיל. מהדורה מוגבלת. צילום: מיצובישי

הפעם מגיע תורה של מיצובישי, החטיבה האירופאית במקרה זה, שמציגה את הטרייטון בגרסה שבמיצובישי מכנים SVP, כלומר special vehicle projects. לפי מיצובישי – חטיבת SVP תייצר  גרסאות מיוחדות של דגמי החברה במספרים מוגבלים במיוחד (אה הא….) שיכללו תוספות שאינן זמינות לציבור (שוב. אמרנו, אה הא…). במקרה של הטרייטון, מדובר בגרסת פרה ראנר ממנה ייוצרו 250 כלים שיכללו חישוקי 17 אינץ' שעוטים צמיגי BF, ניפוחים עדינים לכנפיים, גריל שונה מעט, מתקן גג ופגוש אחורי ממוגן, כמו גם מדרגות צד ותאורת LED לארגז.

• למכתש הגדול על מיצובישי טרייטון

• והטנדר הטוב בישראל הוא…

המנוע נותר ללא שינוי-מדובר באותו טורבו דיזל בנפח 2.4 ליטרים שמשותף לטרייטון וגם לאחיו מבית פיאט-הפולבאק המפיק 180 כוחות סוס. המחיר בבריטניה, השוק הראשון בו ה-SVP יהיה זמין הוא 28,479 לירות סטרלינג.

רוני נאק/צח פלדמן

לא מזמן מצאתי את עצמי עם כמה שעות פנויות ברומא. עיר שבה ההיסטוריה פוגשת, אם לא מתנגשת, בהווה ובעולם הפייסבוק שלנו. אני פוסע בסמטאות, מתחבר לשפיץ של ארץ המגף, לוגם אספרסו ארוך עם פתיל קצר בכיכר שמול הפנתיאון ונפעם ממנו בכל פעם מחדש.

״מקדש כל האלים", אשר נבנה לפני כאלפיים שנה – מבנה שנראה כה פשוט לעין, אבל מסתיר בתוכו תחכום והמון ידע של העולם העתיק. רובנו יראו בו מבנה ישן ואפרפר המתפורר בקצוות. הפנתיאון לא מתיימר, לא מתאמץ להרשים, אלא מביא איתו פרטים וניואנסים שמתגלים, ברבדים שונים, ככל שאתה הופך להיות אינטימי איתו, משתמש בו, ומגלה אותו. וזו הגדולה של פרימיום אמיתי – עוגה רבת שכבות של איכויות שלא ניכרות במבט הראשון.

מזראטי לבנטה. SUV המתאים לבעלי אורח חיים פעיל – ועם יכולת להגיע לכל מקום ולגרור או להעמיס כל צעצוע שתרצו. צילום: מזראטי

Sport & High end

מהצד האוטומוטיבי של הדברים – צירוף המילה "פרימיום" למכונית מחייב אותה לשורה של דרישות סף קשוחות למדי. החשובה שבהן היא האופן שבה המכונית מתנהלת, זזה על הכביש ומדברת עם הנהג. הרבה נכתב על אותה אינטראקציה דינאמית בשילוש קדוש אשר מחבר אספלט-מכונית-נהג והופך אותם לתנועה הרמונית בחלל.

מזראטי לבנטה משתמשת בשלדה החדשה של גיבלי וקוואדרופורטה – זו קשיחה ומודרנית וקיבלה, בהקשר של לבנטה, חיזוק בדמות מערכת מתלי אוויר אקטיבית. התוצאה: נוחות ורכות לצד תמיכה וריסון כשהקצב עולה. הבסיס האיתן הזה הכולל מרווח סרנים גדול באורך 300 ס"מ, יתרון הכרחי המאפשר לשלוט בכוח שמספקת יחידת ההנעה אשר פותחה יחד עם פרארי.

לא. זו לא טעות. לפרארי היה משקל רב בפיתוח המנוע. ולראיה הוא מפיק 350 כ"ס ו-50 קג"מ בעזרת שני מגדשי טורבו מנפח של 3.0ל' בלבד. זהו נתון שעוד לא ראינו ממנוע בנפח כזה! רוצים להגביר את קצב הלב? יש גרסה חזקה עוד יותר עם 430 כוחות סוס המופקים מאותו מנוע. וואהו!

מזראטי לבנטה. SUV אמיתי עם מרווח גחון שימושי, הנעה כפולה יעילה ויכולת ליהנות גם מגיחת עפר מלהיבה. צילום: מזראטי

העברת הכוח נעשית דרך תיבת הילוכים אוטומטית מצוינת של ZF ולה 8 הילוכים, כאשר הכוח עובר בהנעה כפולה לכל ארבעת הגלגלים. חלוקת מומנט אקטיבית מעדיפה תמיד להעביר מעט יותר כוח לאחור, כדי לפרגן לנהג הצמא לאדרנלין, וליצור התנהגות כביש מחודדת ונכונה יותר.

אבל כל אלו נתונים יבשים שאינם מספרים מה באמת מתרחש בזמן הנהיגה. מה שבאמת גרם לידיים שלנו להזיע. לא הפתיעו אותי התאוצות החזקות מאד מהמקום, לא הפתיעו תאוצות הביניים החדות כשיצאתי לעקיפה – וכל זה עם מכונית ששוקלת 2.1 טונות ובאורך של חמישה מטרים – מרשים אבל לא מפתיע. מה כן הפתיע? היכולת הדינאמית בכבישים מתפתלים!

מזראטי מבינה דבר או שניים (טוב נו, הרבה יותר) בנהיגה ולכן החליטה להשאיר את מערכת ההיגוי ההידראולית, בזמן שכולם עוברים לחשמלית. מדוע? כי הם יודעים שהגה הידראולי "מתקשר" טוב יותר עם ידי הנהג ומאפשר לו לחוש את המכונית. דיברנו על החיבור בין האדם למכונה וזה ביטוי נוסף שלה שנותן למזראטי לבנטה יתרון על פני המתחרים.

מזראטי לבנטה. SUV אמיתי עם יכולת וורסטילית להתאים עצמו אליך. בכביש או בשטח – וכן גם בים. צילום: מזראטי

ואותו חיבור מאפשר ללבנטה לבטא היטב את תכונות הניהוג של הפלטפורמה הזו – והיא הרבה יותר מהירה משציפינו בכביש מפותל. הצצה לדף הנתונים מגלה שלמזראטי לבנטה מרכז הכובד הנמוך ביותר בקבוצה שלה. זאת, יחד עם שלדה קשיחה ומתלים נהדרים, אשר הופכים את המכונית הזו לחוויית נהיגה עוצרת נשימה. חוויה שכל נהג מיומן ידע להעריך.

 Luxury& Heritage

עיצוב המרכב פשוט אך מתוחכם. הוא מרכז בתוכו הרבה מה-DNA העיצובי של מזראטי החדשה ומבטא היטב את המסר הכוחני של הדגם הזה: SUV ראשון בלמעלה ממאה שנות היסטוריה של ייצור מכוניות עילית.

מזראטי לבנטה. צריך לגרור קרון סוסים כבד לתחרות הדרסאז' של האשה? אין בעיה! צילום: מזראטי

מבט מהצד מגלה נוסחה מוכרת אך בהחלט משהו מהעולם של קוד דה וינצ'י – יחס הזהב –  או פיבונאצ'י טור חשבוני שממנו אפשר למצא הרבה בטבע, ארכיטקטורה וגם בעיצוב רכב. מותגי על ומבנים מפורסמים (פרתנון באתונה או הנאשיונאל גאלרי בלונדון) ידועים בשימוש שלהם ביחס הזהב כמו גם מותגי שעוני עילית רבים. אותו יחס ממשיך גם בפנים אבל מקבל ישות אחרת דרך עור, עץ ואלומיניום.

תנוחת הנהיגה מצוינת – לא עמוקה מדי ומשאירה לך את הנוף המרהיב של מכסה המנוע השרירי, שאינו גונב את ההצגה מלוח מחוונים ספורטיבי שבמרכזו צג רב תפקודי צבעוני ומחשב דרך. מסך מגע מעוצב ועשיר בפונקציות, בגודל 8.4 אינץ', מנוהל בסגנון IPAD, ממשיך את חוויית הנהיגה המרשימה, יחד עם מערכת שמע מופלאה של הרמן-קרדון המשדרת צליל מענג ל-14 רמקולים באיכות של אולם קונצרטים. קישוריות מלאה לכל סמארטפון? צ'ק!

מזראטי לבנטה. תא הנהג מבוצע מושלם – עם יכולת נדירה לגרום לך להרגיש "חביבי. עשית זאת!" בכל פעם שתכנס אליו. צילום: מזראטי

ללבנטה גם בקרת אקלים מפוצלת, זיכרונות למושבים החשמליים, תאורת אמביאנס, חלונות עם זיגוג כפול לבידוד רעש ותרמי וכן מערך מערכות בטיחות מקיפה ומתקדמות: בקרת שיוט אקטיבית, התראה של שטחים מתים, סטייה מנתיב, אי שמירת מרחק – בורר למצבי נהיגה שונים – מחסכוני ועד ספורטיבי ומחודד דרך שטח קל… הרשימה עוד ארוכה. דיפוני וריפודי העור מבוצעים באופן מעורר השראה – ואם שכחנו לרגע היכן אנחנו נמצאים, לוגואים בצורת קלשון אימתני יזכירו לנו מחדש.

מתלי האוויר מספקים איכות נסיעה מצוינת במצב נורמאלי ואותו NVH (בידוד רעש, רעידות ונוקשות) מבוצע באופן מושלם. ומאפשר לכסות קילומטרים רבים במהירות ונוחות מושלמים. שני דברים עוברים את המסנן הזה: מערכת השמע המעולה וחשוב הרבה יותר– צליל המפלט המושלם במצב ספורט – שילוב של כלי נשיפה עם סופת רעמים, אורגן של טסטוסטרון ותאוצה, שהם חלק בלתי נפרד מחוויית הנהיגה המיוחדת של מזראטי.

קונצרט, כבר אמרנו?

מזראטי לבנטה. פתחו את הצילום הזה בגלריה שמעל – כך תוכל לגלות הרבה מהדקויות של עיצוב מרהיב ומתוחכם. צילום: מזראטי

Fashion

התנתקתי מהפיאצות הקטנות והתחלתי לשוטט ברחובות הצרים ברומא. רצף בלתי נגמר של חלונות ראווה ובהם החלום של כל גבר איטלקי טיפוסי שאופנה זורמת בעורקיו. בוטיקים קטנים, חייטים אומנים, שתופרים חליפות לפי מידה, סנדלרים שמציעים נעליים באיכות מדהימה – כבוד למורשת ולאומנות, לאיכות של חומרי הגלם ולאווירה של העיר הזו.

כן, בדיוק למשבצת הזו נכנסת מזראטי לבנטה. מצד אחד היא מאופקת ומסתירה את סודותיה אבל מצד שני – יש לה נוכחות כובשת שגורמת לך לבלוט בקהל. היא מעבירה מסר שאינו משתמע לשתי פנים: יש כאן מישהו עם טעם משובח ונון קונפורמיסט שלא נוהה אחר העדר. עושה דברים בדרכו, בשביל עצמו וכדי שכולם יראו. ולפעמים גם ישמעו.

מזראטי לבנטה. פתחו את הצילום הזה בגלריה שמעל – כך תוכל לגלות הרבה מהדקויות של עיצוב מרהיב ומתוחכם. צילום: מזראטי

תוכן מקודם מזראטי

רוני נאק

אם צריך לבחור את מי להאשים – אז תהיה זו מרצדס. הראשונה למיטב זכרוני שתייגה מכונית סדאן 4 דלתות כ"קופה עם 4 דלתות" ואז הדביקה על הזנב את הסמל CLS – כדי שנדע שיש כאן לא רק קופה אלא גם לוקסוס. ואז הייתה גם פולקסווגן פאסאט CC – שבהמשך קבלה זהות משלה כ"CC" בלבד והייתה לבחירה נועזת יותר מהפאסאט השמרנית. תופעה דומה רואים היום ברכבי פנאי ב.מ.וו X6 ו-X4, מרצדס GLE קופה, ובקרוב גם סחורה דומה מאאודי. ואם צריך למשוך קו אחד – חוט שני – המשותף לכולם. יהיה זה בולשיט שיווקי דומה עד זהה אצל כולם – גם בריח. טיפול דומה קבלה אצלנו רנו מגאן החדשה – שבאירופה נקראת בפשטות ומידת מה של יובש "סדאן" אבל אצלנו היא "גרנד קופה" אולי כי לא נמצא שם מתאים יותר לתצורת נוצ'בק שבין הסדאן שלושת הקופסאות לזו של הצ'בק. אגב, לסקודה אוקטביה תצורה דומה – והיא לא טוענת לשום סוג של "קופה".

בייקמוביל רנו מגאן גרנד קופה. 134 אלפי שקלים ויש לכם לוגמת סולר חסכונית ויעילה להובלת אופניים למרחקים ארוכים. צילום: רוני נאק

משפחתית על סולר

למבחן לקחנו את גרסת הדיזל – עם מנוע 1.5ל' המפיק 110 כ"ס ו-25.5 קג"מ בטווח שבין 1750 ל-4000 סל"ד. העברת הכוח נעשית דרך תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים עם 6 הילוכים וההנעה קדמית בלבד. בשלב הזה אציין כי מדובר בפלטפורמת CMF המודולארית של רנו/ניסאן (משהו בסגנון MQB של פולקסווגן) ואתם מכירים אותה מניסאן קשקאי הנוכחי, רנו קדג'אר, רנו סניק – ובעתיד (החזיקו חזק) הדורות הבאים של ניסאן ג'וק וחשוב מזה דאצ'יה דאסטר. בסיס הגלגלים הוא 271 ס"מ ארוכים למדי. לתא המטען נפח עצום של 503 ליטרים ועד 987 ליטרים שאיחסנו לנו שני זוגות אופניים פלוס תיקים פלוס שלוקרים פלוס מצלמת קאנון קומפקטית שנכנס לתא שבין המושבים הקדמיים.

בייקמוביל רנו מגאן גרנד קופה. 134 אלפי שקלים ויש לכם לוגמת סולר חסכונית ויעילה להובלת אופניים למרחקים ארוכים. תא נהג מעניין. מושב הנהג משמעותי נמוך יותר מזה של הנוסע – וחסרה תמיכה בגב. אבל יחסית נוח. צילום: רוני נאק

בהיצע רמת גימור יחידה – INTENSE  – הכוללת לוח מחוונים ווירטואלי, בקרת אקלים מפוצלת, מולטיסנס המאפשרת לבחור כמה מצבי נהיגה (אבל לא מעוברתת), גוונים רבים לתאורת אווירה, מסך מולטימדיה דמוי טאבלט, ריפודים משולבים עם עור, ועוד רשימה ארוכה שתוכלו לראות במפרט הרכב (להורדה לחץ כאן – עכשיו!).

תחום הבטיחות חלש יחסית למצופה. יש 6 כריות אוויר ואת כל מערכות בקרת היציבות והמשיכה שצריך (5 כוכבים משנת 2015 NCAP – המכונית עוד לא נבחנה בתקנות 2017 המחמירות יותר). אולם אין כלל מערכות בטיחות אקטיביות חכמות מקוריות אלא רק מובילאיי – שזה אחלה אבל לא באמת מתערב כדי להציל אותך. בזמן שיש בשוק מכוניות ברמת מחיר דומה או נמוכה יותר שמציעות מערכות בטיחות מקוריות – זה נראה חסר.

בייקמוביל רנו מגאן גרנד קופה. 134 אלפי שקלים ויש לכם לוגמת סולר חסכונית ויעילה להובלת אופניים למרחקים ארוכים. צילום: רוני נאק

מחירים: גרסת הדיזל עולה 133,990 שקלים בעוד שגרסת הבנזין (איבזור זהה, מנוע 1.2ל' עם 130 כ"ס ורובוטית 7 הילוכים) עולה 131,990 שקלים.

נסיעה ואופניים

המנוע הזה מצטיין בתחום סל"ד נמוך והביניים. שם הוא מציג נתוני תאוצה טובים יחסית – ובעיקר תאוצות ביניים וזמינות כוח טובה עד לכ-130 קמ"ש. מעל הוא קצר נשימה. 100 קמ"ש יציבו 2000 סל"ד ומורגשת ירידה בסחיבה מלקראת 3000 סל"ד ומעלה. כבכול מכונית עם מנוע דיזל בידוד הרעש והוויברציות חשוב מאד. והביצוע כאן הוא בסדר אבל יותר מזה. רעידות מורגשות על פני תחום סל"ד נרחב – והמנוע נוכח בקבינה בכל המהירויות. לא מאד מפריע – אבל נוכח. מנועי דיזל מצטיינים בעיקר בשיוט למרחקים ארוכים והרנו הזו (שאני כבר לא בטוח איך צריך לקרא לה) לא שונה. צריכת הדלק עמדה על כ-21 קילומטרים לליטר אמיתיים – וזה מרשים מאד ומאפשר טווח של כ-700 קילומטרים על מיכל סולר יחיד. כלי נהדר למי שצריך לנסוע המון.

בייקמוביל רנו מגאן גרנד קופה. 134 אלפי שקלים ויש לכם לוגמת סולר חסכונית ויעילה להובלת אופניים למרחקים ארוכים. צילום: רוני נאק

בתוך העיר הרנו לא הבריקה. בעיקר תיבת ההילוכים שלא עבדה הכי חלק – וראינו כבר מופעים מוצלחים יותר של התיבה הזו. אולי עניין של כיול או של מכונית חדשה מדי שהגיעה אלינו. איכות הנסיעה לעומת זאת טובה למדי – גיהוץ המהמורות טוב מאד – וכך גם המרווח לגוף לפנים ומאחור. אהבתי את האפשרויות הרבות להגדיר את לוח המחוונים את העושר של תאורת האמביאנס ואפילו התפעול של המולטימדיה היה אינטואיטיבי למדי. דווקא החלק של מצבי הנהיגה לא תורגם לעברית – ושיחקתי עם זה לא מעט בעודי בוחן את ההשפעה שלו – וזה יוצר הרגשה כאילו העבודה לא נעשתה עד הסוף…אני מניח שהיו בעיות אובייקטיביות בנושא אבל זו ההרגשה שמתקבלת חצי/חצי אפוי.

בייקמוביל רנו מגאן גרנד קופה. 134 אלפי שקלים ויש לכם לוגמת סולר חסכונית ויעילה להובלת אופניים למרחקים ארוכים. צילום: רוני נאק

כמובילת האופניים לרנו מגאן יש יתרונות רבים. תא המטען הענקי – קיפול מושבים המאפשר השחלה פנימה של שני זוגות אופניים ואפילו חלונות כהים מאחור המסתירים אותם מעיני הרשעים. אפשר בקלות לתלות מנשא על תא המטען בזכות רווחים נדיבים של המכסה או להציב מנשא גג במחיר הקרבת המראה הנאה לכל הדעות של העיצוב החדש. פתח הטעינה רחב אבל צר יחסית – וקורת שלדה פנימית הקשתה מעט על ההשחלה של המטען המגושם לעבר מושבים האחוריים שהתקפלו. אם רק הייתה גרסת סטיישן זה היה מושלם.

בייקמוביל רנו מגאן גרנד קופה. 134 אלפי שקלים ויש לכם לוגמת סולר חסכונית ויעילה להובלת אופניים למרחקים ארוכים. צילום: רוני נאק

רנו GC סיכום

על שלדה יפנית ויצור תורכי מגיעה אלינו הצרפתייה הזו ויש לה איכויות משלה. מידות נדיבות, איבזור יפה (בהסתייגות מחבילת הבטיחות) אבל ובעיקר מנוע דיזל מוכח, וחסכוני ביותר. אם הרפתקאות האופניים שלכם מביאות אתכם בשבוע אחד לצוק מנרה ובשבוע שאחריו לסמר, אם באמצע השבוע אתם פשוט חייבים לברוח אחרי העבודה לסינגל חרובית ואם אימוני סופ"ש (לקראת אפיק ישראל הבא) כוללים גיחות בין עמק החולה לשפלת יהודה – רנו מגאן דיזל כזו – תחסוך לכם המון דלק בכל מסע שכזה. ובמחיר הזה יש בשוק אופציות רבות – אולי רבות מדי לבחור מהם. לכן תעשו נכון אם תדברו ישירות איתנו כדי שנוכל לעזור לכם לבחור נכון ועל הדרך לחסוך אלפי שקלים ברכישת הרכב הבא.

בייקמוביל רנו מגאן גרנד קופה. 134 אלפי שקלים ויש לכם לוגמת סולר חסכונית ויעילה להובלת אופניים למרחקים ארוכים. צילום: רנו

תומר הדר

תעשיית הרכב הסינית רוצה מאוד להיות כמו תעשיית הרכב המערבית. בביצועים, איכויות וגם ציוני בטיחות. הבעיה היא שזה לא תמיד עובד. ראו ערך גרייט וול. למי שלא זוכר, גרייט וול סטיד הוא הטנדר הסיני היחיד שהצליח לעשות עליה לישראל (לעת עתה השיווק מוקפא), ובסין הוצגה בנתיים גרסה חדשה שלו. מטבע הדברים, לגרסה בוצע מבחן בטיחות על ידי ה-ANCAP, ארגון הבטיחות האוסטרלי שמקביל ל-EURONCAP. הארגון האירופי לא בחן את הסטיד החדש מכיוון שאינו משווק באירופה, אך באוסטרליה הוא בהחלט משווק, ולכן רוסק.

התוצאות כאמור אינן משביעות רצון. אם לומר זאת בצורה פחות מעורפלת: הן ממש גרועות. על פי ה-ANCAP, הסטיד זכה לציון נמוך של שני כוכבים מתוך חמישה – וזאת למרות שבניגוד לסטיד היוצא, זה ששווק גם בישראל, הדגם החדש מצויד גם בשש כריות אוויר וגם בבקרת יציבות. על פי ה-ANCAP, אזור הרצפה הסמוך לרגלי הנהג והנוסע התעוות באופן משמעותי, הדוושות עצמן זזו ומחצו את רגלי בובת הריסוק, מנגנון ההגה זז ממקומו ולוח המחוונים זז ברמה שעלולה לסכן את יושבי הרכב.

טנדר גרייט וול מתרסק גרוע. רק 2 כוכבים במבחן ריסוק באוסטרליה. צילום: ANCAP

ולקינוח, לסטיד אין כמעט הגנה על הנוסעים מפני פגיעות צליפת שוט. בקיצור, אם אתם אוסטרלים, ואוהבים את חייכם, יש רכבים יותר טובים, או ניסאן פטרול משומש, או לנד קרוזר 80 במצב טוב. או ניסאן GTR. אבל רק אם אתם גרים באוסטרליה.

באותה נשימה נזכיר את פורד מוסטאנג אשר נכשל במבחני NCAP באירופה עם ציון מחפיר של 2 כוכבים – כאשר הסיבה העיקרית היא העדר מערכות בטיחות רבות הזמינו לקהל האמריקאי – אך לא האירופאי. נתח השוק המזערי של פורד מוסטאנג באירופה עודד את קברניטי החברה להמר כי המכונית לא תיבחן על ידי NCAP. הפעם הם נכשלו כשלון חרוץ.

תומר הדר

יום אחד. זהו פרק הזמן שלקח למיצובישי לומר "רגע, רק אתמול הצגנו גרסה קרבית לייט של הטרייטון – אז עכשיו נציג גרסה קרבית לחלוטין" אז אתמול מיצובישי הציגה עוד גרסה של הטרייטון, גרסת SVP – אך הפעם מדובר בגרסה שפותחה ביחד עם אנשי טופ גיר (לא, קלארקסון כבר לא שם) שבהחלט נראית מסוגלת להשאיר הרבה אבק לגרסת הברביות החמודה עם הקוקיות שהוצגה בתחילת השבוע.

מיצובישי טרייטון ברבריין גרסת טופ גיר. כולל אופנוע. צילום: מיצובישי

• סיבוב לוהט על מזראטי לבנטה

• לעין מימון עם מיצובישי טרייטון

במסגרת הפרויקט לקחו אנשי טופ גיר טרייטון SVP סטנדרטי לחלוטין עם הנעה כפולה, מנוע דיזל בנפח 2.4 ליטרים ותיבה אוטומטית (תכלס, כן ,הוא די סטנדרטי, אל תכעסו אנשי מיצובישי) ויצאו לעבוד. אז קודם כל יש לנו כלוב התהפכות חיצוני, שמיועד להגן על הטרייטון ועל יושביו, כמובן, מפני התהפכות. מערכת הפליטה הוחלפה בכזו שנושפת הרבה יותר טוב מהמקור, המתלים הוגבהו בצניעות כדי לאכלס את הצמיגים המוגדלים. יש כמובן גם LED  באר רציני לגג כדי שהלילות יהיו יותר בהירים וכם פגוש קדמי ראוי שבו גרה כננת. אבל זה לא השוס. גם לא המיגון. השוס הוא האופנוע שגר בתא המטען ומעוגן לכלוב החיצוני. וכמובן גם הגלגל הרזרבי שליד. בקוטר סביל של 33 אינץ', כמו יתר גלגלי הטרייטון. אנחנו בעד.

תומר הדר

ראשית, חשוב לנו להדגיש: אנחנו אנשים של שטח. אנחנו עוסקים ברכבי כביש שטח. ברכבי שטח. באופניים. סבבה? סבבה. כעת הבה נמשיך, כי יש לנו עבורכם סיפור על ניסאן ליף. חשמלית. ידידותית לסביבה. שקטה, חרישית, חסכונית וכיוצא בזאת. אם נשארתם אתנו, הנה עוד מידע: מדובר בניסאן ליף שטח. טוב, לא בדיוק שטח, ליף ראלי.

שני מנועים חשמליים, גגון והרבה אופטיומיות – ניסאן ליף יוצאתת לראלי מונגוליה. צילום: ניסאן

לניסאן ליף הזאת קוראים ניסאן ליף AT-EV וראשי התיבות מסמלים בעצם all terrain electric vehicle – כלומר רכב חשמלי לשטח. את הליף הספציפית הזו ניסאן בנתה ביחד עם סדנת RML, זו שאחראית על בניית הג'וק R – והמטרה היא להשתתף באופן מכובד, שקט וחסכוני בראלי מונגוליה שיתקיים השנה.

שני מנועים חשמליים, גגון והרבה אופטיומיות – ניסאן ליף יוצאתת לראלי מונגוליה. צילום: ניסאן

כיצד הליף תעשה זאת? קודם כל, היא מוגבהת. מעבר לכך, את חישוקי הגלגלים הרגילים החליפו חישוקים של ספידליין והצמיגים הידידותיים לסביבה הוחלפו בצמיגי שטח. ויש גגון לציוד כמו גם תאורת LED  ללילות. וכמובן שהספסל האחורי נזנח, אבל בפועל זה הכל. אין כאן שיפורים ברמה שהופכת את הליף למשהו שאינו, ובכן, ניסאן ליף. ובינתיים, עד נסיעת הבכורה הראלי ניסאן מפרסמת סרטון ראשון של הליף ראלי. רק שהפעם אין טעם לומר ש"כדאי לפתוח רמקולים", כי המנוע שקט יותר מאיתנו, אחרי שקלטנו שיש דבר כזה: ליף שעושה מרוצי ראלי.

שני מנועים חשמליים, גגון והרבה אופטיומיות – ניסאן ליף יוצאתת לראלי מונגוליה. צילום: ניסאן

תומר הדר

שימו לב שימו לב: בעל קיה נירו, תהא מי שתהא, עליך להתייצב במוסכי טלקאר יבואנית קיה לביצוע ריקול. כן, זו לא טעות: טלקאר מזמנת את בעליה של קיה נירו אחת בלבד לביצוע ריקול.

קריאת תיקון לקיה נירו יחידה – התראה על תקלה במערכת ההיגוי. צילום: רוני נאק

על פי הודעת טלקאר: "יצרנית הרכב חברת KIA הודיעה למפיציה כי נדרש להחליף את מנוע מוט ההגה החשמלי בחלק מרכבי קיה נירו, במקרים מסוימים יתכן ונורית חיווי ההתראה על תקלה במערכת ההגה (EPS) עשויה לדלוק בלוח המחוונים בעת נסיעה". וכן, אנו מדגישים שוב: מכונית אחת. את ה"קריאה החוזרת" ניתן יהיה לבצע רק במוסכי השרות של החברה. רשימת המוסכים מפורסמת באתר האינטרנט של החברה www.kia-israel.co.il תיקון הקריאה החוזרת יתבצע ללא תשלום. משך התיקון הוא כשעה.

• מיוצרת בגרמניה
• דרגות זיהום/בטיחות 3/7-8
• 1.4ל' 150 כ"ס/25.5 קג"מ
• פלטפורמת MQB
• החל מ-180,000 שקלים

רוני נאק

ניגש ישר לעניין. אאודי Q2   ממש התבקש. משהו יותר עדכני ונמרץ באופיו מאאודי Q3 שכבר נמצא עימנו זמן רב ועבר כבר רענונים של אמצע החיים. יש לקבוצת VW פלטפורמה מודולארית חדשה – יחסית – המשמשת כבר רכבי פנאי קומפקטיים כמו פולקסווגן טיגואן, סיאט אטקה וסקודה קודיאק – וכל מה שנותר לעשות הוא להלביש אותה בערכת נושא אאודי – ולהדביק תג מחיר בהתאם. והנה הם עשו זאת – לקחנו את המכונית ויצאנו לכבישים.

מבחן דרכים אאודי Q2. 179 אלפי שקלים ויש לכם אאודי. מפתה נכון? תא נהג בסדר אך מעט דל. צילום: רוני נאק

אאודי Q2 עיצוב וחלל פנים

רכב הפנאי משתמש כאמור בפלטפורמה MQB של VW – ובהקשר הזה עם בסיס גלגלים של 260 ס"מ. זה יוצר מרכב באורך כולל של 419 ס"מ, רוחב של 179 ס"מ וגובה שפוף של 150 ס"מ – אמרנו קומפקטי? לQ- הקטנה חזית ועיצוב מעט שונים מאלו של סדרת רכבי הפנאי של אאודי – משפחת Q – ויש לה גריל גדול למדי הנוטה לאחור ויורד עמוק מתחת לקו הפגוש הקדמי. הפנסים הקדמיים מחודדים ומזוותים יותר ואם תביטו בצידו המרכב תגלו גם "חיתוך" בקווי המרכב העגלגלים. היחס בין שטח החלונות לשטח הפח נוטה באופן ניכר לטובת הפח – וזה יוצר פרופורציות הגורמות למכונית להיראות גדולה יותר משהינה. קורה C עבה וכסופה (ברכב המבחן השחור) נותנת קונטרסט לכהות הכללית של המכונית המשחקת בגוונים של אפור. אני הייתי בוחר בצבע בהיר יותר – אבל זה רק אני. אם נשתמש לרגע באאודי Q3 כאמת מידה, אז ה-Q2 רחבה יותר ונמוכה ממנה – ועומדת באופן אגרסיבי יותר על הכביש.

מבחן דרכים אאודי Q2. 179 אלפי שקלים ויש לכם אאודי. מפתה נכון? תא נהג בסדר אך מעט דל. יפה יותר בצהוב צילום: אאודי

תא הנהג מינימליסטי במראהו – משטח עליון גדול ושחור מכסה את רוב הנוף כשמימנו בולטים פתחי מזוג עגלגלים. מסך מולטימדיה 7 אינטץ' מתנוסס מעליו ובקו גובה ההגה יש מתגים שונים ותחתם מתגי האקלים בואכה ידית הילוכים וברז לניהול MMI המולטימדיה של אאודי. גלגל ההגה קטן ומצופה עור – יש עליו מיתוג והוא נעים למגע ולפיתה. לוח המחוונים הוא הבסיסי של אאודי עם מחשב דרך במרכזו – ויש אופציה ללוח מחוונים ווירטואלי מצוין ברמות האבזור הגבוהות יותר. תנוחת הנהיגה עמוקה ועוטפת – הרבה יותר כמו מכונית כביש ספורטיבית מאשר רכב פנאי או שטח המרים אותך מעל לתנועה ומקנה שדה ראיה גדול. תנוחת הנהיגה היא לטעמי ביטוי של האופי הספורטיבי יותר של הדגם הזה.

מבחן דרכים אאודי Q2. 179 אלפי שקלים ויש לכם אאודי. מפתה נכון? תא נהג בסדר אך מעט דל. יפה יותר בצהוב צילום: אאודי

המושבים הם בסדר גמור – מרווחים ונוחים – עם כיוון לגובה בשני הקדמיים. המושבים האחוריים מצומצמים יחסית – מפערי הדלתות נמוכים למדי והראות החוצה לא מצטיינת. האיכות הכללית של תא הנהג וסביבת הנוסעים טובה – אם כי ראינו ביצועים טובים יותר מאאודי בדגמים היקרים יותר.

אאודי Q2 הנעה ובטיחות

המנוע היחיד המוצע בישראל הוא 1.4ל' מוגדש המפיק 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ (מנוע שממנו ראינו בדגמים רבים אחרים לכל אורך ורוחב האימפריה – סליחה הקונצרן). כל הטוב הזה עובר לגלגלים הקדמיים בלבד דרך תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים (באאודי קוראים לה-S טרוניק כל השאר DSG) ויש לה 7 הילוכים או יחסי העברה תלוי את מי שואלים.

מבחן דרכים אאודי Q2. 179 אלפי שקלים ויש לכם אאודי. מפתה נכון? תא נהג בסדר אך מעט דל. יפה יותר בצהוב צילום: אאודי

לפי היצרנית התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 8.5 שניות (משקל עצמי 1355 ק"ג עפ"י היבואנית) והיא תמשיך ותאיץ למהירות מירבית של 212 קמ"ש – אבל לא בישראל כי כאן אסור.

חבילת הבטיחות כוללת 6 כריות אוויר, ניטור שמירת מרחק, בלימת חירום אוטונומית וכמובן מערכות בקרת משיכה ויציבות. חסרו לנו מערכות בטיחות כמו בקרת שיוט אקטיבית, שמירה על נתיב, זיהוי שטחים מתים ועוד – מערכות שיש למצוא כיום בכלי רכב זולים הרבה יותר. הבחירה שלא לצייד את אאודי Q2 במערכות בטיחות מתקדמות "עולה" ליבואן בדירוג בטיחות נמוך  – 3 בלבד. לא משהו שעשוי לעודד לקוחות פוטנציאליים.

מבחן דרכים אאודי Q2. רבות ממערכות הבטיחות המקוריות של אאודי נעדרות מהמפרט הישראלי – לכן דירוג 3 נמוך. צילום: אאודי

אאודי Q2 נהיגה

למעט העובדה שיש סמל של אאודי על אף ושזה נראה קצת כמו ג'יפון – לא תנחשו שיש כאן דבר מה יוצא דופן. ורבים וטובים סמל אאודי לבדו זה מספיק ומי אני שאטיל ביקורת על כך. בידוד הרעשים טוב, איכות הנסיעה משובחת למדי, וחווית הנסיעה הכללית נעימה למדי. אין כאן את העושר המצופה ממותג פרימיום – אולי מכיוון שהדגם הזה מפנה יותר לעבר האורבניות, המינימאליסטית והמתוחכמת. משהו בסגנון של "פחות זה יותר" אבל למה אני ממציא להם תירוצים?

תעצמו את העיניים ותנו גז (לא באמת – מטאפורית) ותקבלו חווית נסיעה כמו בכל אחת מפלטפורמות MQB עם המנוע הזה – ויש כמה וכמה עם סמלים שונים על האף. תאוצות הביניים טובות מהמנוע הזה – גם אם כי לא מאד חזקות. תיבת ההילוכים עובדת יפה ומדלגת בזריזות בין הילוכים. ובמצב שיוט המנוע המתקדם מנתק 2 צילינדרים כדי לחסוך דלק.

מבחן דרכים אאודי Q2. 179 אלפי שקלים ויש לכם אאודי. מפתה נכון? תא נהג בסדר אך מעט דל. יפה יותר בצהוב צילום: אאודי

ההיגוי החשמלי מדויק למדי, מעט איטי אבל מתקשר מספיק וחיובי בכל האמור לפעולתו. לבלמים עוצמה ראויה, ומינון טוב – וזה נחמד בנסיעה מטרחנת לסופר יוחננוף או בבליץ ההררי לרנדוו לילי עם דוריס מראש פינה.

צריכת הדלק משתנה מאד וביחס ישר לכובד הלחיצה על המצערת. תוכלו לקבל כל נתון שבין 7 ל-18 ק"מ לליטר. תלוי באופי הנהיגה שלכם וכפועל יוצא של מנוע טורבו ואופן עבודתו – פיזיקה+כימיה+הורמונים=צריכת דלק מוגברת.

אאודי Q2 סיכום

במחיר המתחיל מ-180 אלפי שקלים ובתוך ההקשר של אאודי. יש כאן עסקה – שלא לומר הצעת מכר מאד אטרקטיבית וכרטיס כניסה חביב ומעוצב ועשיר אופי (שלא לומר עם טכנולוגיות קצה – פה ושם) לעולם הפרימיום של אאודי שבו הרוב המכריע של המכוניות יקר הרבה יותר.

מבחן דרכים אאודי Q2. 179 אלפי שקלים ויש לכם אאודי. מפתה נכון? תא נהג בסדר אך מעט דל. יפה יותר בצהוב צילום: אאודי

וכגרסת כניסה לעולם שיש בו RS'ים, R8, ואיכויות מהטופ של עולם הרכב – התקשיתי להשתחרר מהתחושה שמדובר כאן ב"הכנה לאאודי" בלבד שלא מגיעה לגמרי לתחנות של עושר איבזור, דינאמיקה ובטיחות. במחיר שלה תוכלו למצא – בתוך קבוצת VW – רכבי פנאי מצויינים עם אותה שלדה ומערכת הנעה טובה יותר – רק ללא סמל אאודי על החרטום. ואם ההיצע הגדול ממשיך לבלבל אתכם – דברו איתנו ונעזור לכם למצא את המכונית הבאה שלכם ועל הדרך לחסוך אלפי שקלים.

תומר הדר

הבה נניח, לצורך העניין, שמחר תיכנסו לסוכנות של לנד רובר. ותסבירו שאתם רוצים לרכוש ריינג' רובר. אבל ששלכם יהיה מיוחד, עם תוספות שאין לאף אחד אחר. הסבירות שתקבלו את מבוקשכם נמוכה יותר מבולען בים המלח. אבל: נניח שתיכנסו לסוכנות של לנד רובר ותסבירו שאתם רוצים לרכוש ריינג' רובר מיוחד עם תוספות שאין לאף אחד אחר – ואתם ממש ממש טובים בלהכניס מכות לאנשים, ואז רשימת התוספות ממש ממש מרשימה.

טוב, איננו עוסקים בדיוק במכות לאנשים: אלא איגרוף. ואיננו מתכוונים ללהיות "טובים בלהכניס מכות", אלא בלהחזיק באופן רשמי את תואר אלוף העולם באגרוף במשקל כבד. וזה אכן קרה: אנת'וני ג'ושואה, אלוף העולם באגרוף במשקל כבד אכן נכנס לסוכנות לנד רובר ואכן רכש ריינג' רובר svautobiography, שימסר לו ממש בסוף השבוע הקרוב, לפני קרב מכריע ב-29 באפריל מול ולדימיר קילטשנקו (רק לנו השם מזכיר את איוואן דראגו מרוקי 3?).

זה הריינג' רובר של אנת'וני ג'ושואה – והוא יחיד ומיוחד. צילום: לנד רובר

את הריינג' רובר של ג'ושואה בנו במרכז SVO  של לנד רובר בעבודה ידנית כמובן, כלומר אין כאן תוספת שהורכבה על ידי רובוט. רשימת התוספות כוללת גימור עור בתפירה דמויית יהלום בתא הנוסעים, צבע חיצוני יחודי שבלנד רובר מכנים "גרפיט אלוף עולם", גימור עץ יחודי בפנים (עץ הבנה, למקרה ששאלתם), שטח אחסון מיוחד לציוד ספורט בתא המטען, ציפוי כרום לקורות הצד, כולל חריטה של חתימתו של אלוף העולם וגם, שימו לב, לוגו קטן של כפפות אגרוף על ידיות הפתיחה.

אצלנו – כאן בפתח תקווה – ריינג' רובר עולה כמליון שקלים (קצת יותר מחצי מזה מופנה למיסים למדינת ישראל) ותקבלו ריינג' רובר סטנדרטי כמו של כולם.

רוני נאק

סקודה חשפה הבוקר טיזרים למחליפה של סקודה ייטי. מה שבתחילה שיערנו יהיה פשוט דור חדש של ייטי מקבל זהות משהו ושם של שבט מאיזור אלסקה שבעיקר נשמע פונטית דומה לקודיאק הגדול.

סקודה קארוק ייכנס למשבצת הקרוסאוברים הקטנים עם מידות של 438 ס"מ לאורך, רוחב של 184 ס"מ וגובה של 160 ס"מ.

סקודה קארוק תחליף את סקודה ייטי האהובה. אצלנו בהמשך. צילום: סקודה

סקודה מספרת שהיא תשלב מערכות בטיחות מתקדמות חדשות בסקודה קארוק אבל גם פנסי LED מלאים, לוח מחוונים ווירטואלי ועוד.

היצע המנועים לוקח כמובן מהמדפים של היצרן עם שני מנועי בנזין רלוונטיים לישראל ושלושה מנועי דיזל בטווח הספקים שבין 115 ל-190 כוחות סוס ונפחים שבין 1.0 ל-2.0ל'.

סקודה קארוק תחליף את סקודה ייטי האהובה. אצלנו בהמשך. צילום: סקודה

רוני נאק

צילומים: פז בר

מותג פוקוס הגרמני חידש לאחרונה את פעילותו בישראל לאחר שהנציגות החליפה ידיים. כיריית הפתיחה לקחנו למבחן את גרסת הבסיס של דגם המרתון שלהם O1E. אבל גם כ"גרסת בסיס" האופניים הללו מציגים רמה טובה למדי של איבזור בסיסי.

מבחן אופניים פוקוס O1E איבו. שלדת פול קארבון, איבזור נאה ויכולת לכסות קילומטרים במהירות וקלות. המחיר: 17 אלף שקלים. שני משולשי השלדה עשויים קרבון – לא מחזה נפוץ באופניים ברמת המחיר הזו צילום: פז בר

נתחיל מהשלדה – זו עשויה כולה מקרבון (המשולש הקדמי הגדול וגם משולש המתלה האחורי) יש בה את כל הפיצ'רים שהייתם מצפים למצא בתיכנון שלדה עכשווי כמו ראש היגוי חרוטי, ניתוב כבלים פנימי, ציר הנע בפרס, צירי BOOST רחבים ועם פתיחה מהירה ייחודית ועוד. למתלים מהלך של 100 מ"מ ואלו מושגים בעזרת מנגנון FOLD של פוקוס. עסק די מורכב מבחינה קינאמטית – כרבע ממהלכו הוא רך ואפילו מתרכך ואז כשהזרוע מהקרבון מעמיקה למהלך ההתנגדות הולכת ועולה. בשפת אופניים המתלה מתחיל דגרסיבי וממשיך פרוגרסיבי. למה זה טוב? לאפשר למתלה להגיב לחירפוצים קטנים – לשפר נוחות ואחיזה – ובהמשך להיות מסוגל לספוג חבטות עמוקות יותר.

אביזרים וחלקים

רכיבי המתלה מגיעים מרוקשוק בחזית מזלג SID עם נעילה מהכידון, מאחור מונארך RT 165. שילוב סולידי ומוכך בתחום הזה. לשניהם קפיצי אוויר, יכולת לשלוט בשיכוך החזרה ונעילה.

העברת הכוח נסמכת על חלקים של SRAM. גם כאן פוקוס הלכה על בטוח עם קבוצת GX מלאה בסידור של 1X11 הילוכים. על ציר ההנע תמצאו גלגל שיניים 30 ומאחור קסטה 10-42 המקנה טווח מהירויות נרחב למדי.

מבחן אופניים פוקוס O1E איבו. העברת כוח של SRAM בסידרו של 11X1 – מעביר דגם GX. צילום: פז בר

• מבחן אופניים מרידה one twenty 9.8000

• רנו מגאן גרנד קופה – מובילת האופניים המושלמת?

דווקא המעצורים הם מהמדף הזול יותר – וניכר כי נעשה כאן ניסיון לצמצם עלויות. מדובר במערכת ד'אור הידראולית של שימאנו עם דיסקים בקוטר 160 מ"מ מאחור ו-180 מ"מ בחזית.

הכידון הרחב (735 מ"מ) ויתר האביזרים ההיקפיים – כולל סט הגלגלים בקוטר 29 אינץ' – ממותגים "קונספט" – עשויים אלומיניום ובאיכות כללית טובה מאד.

מבחן אופניים פוקוס O1E איבו. תקריב של בולם הזעזועים האחורי ושל מנגנון החיבור המורכב של המתלה – בשטח זה עובד. צילום: פז בר

משקל האופניים מוכנים לרכיבה עמד על 12.8 ק"ג והמחיר: 17,000 שקלים.

רכיבה

התרשמות ראשונה – האופניים מהירים. התרשמות שניה – הם מהירים מאד וגורמים לך לרצות לטוס. רכבנו קילומטרים רבים על האופניים הללו בכמה איזורים: בסינגלים הדרדרתיים של תמרת וכפר החורש, בלוף הזורם והמהפנט של יער ביריה כולל העליות (בשני המקרים) וגם חופן הקפות שטוחות ומהירות במגרש הביתי באיזור השרון. במצטבר מעל 100 קילומטרים של שבילים וסינגלים מגוונים.

מבחן אופניים פוקוס O1E איבו. שלדת פול קארבון, איבזור נאה ויכולת לכסות קילומטרים במהירות וקלות. המחיר: 17 אלף שקלים. צילום: פז בר

ראשית האם יש התאמה למשימה? האם פוקוס 01E הם אכן אופני XC ומרתון? והתשובה הגיעה במגוון צורות, החל מהאופן שבו הם טיפסו את המעלות, דרך יעילות הדיווש בקטעים השטוחים והורדת הכוח וכלה באופי השלדה והגיאומטריה שלה אשר בצורה מובהקת מאד מעדיפה את הקטעים הישרים על פני פיתולים ושינויי כיוון מהירים.

היגוי בלימה ואחיזה

יהיה עליכם להשתמש בהרבה שפת גוף כדי להשכיב אותם לתוך פניות הדוקות ולגרום להם לשנות כיוון כשאתם רוכבים בקצב מהיר ולא אחת מצאתי את הגלגל הקדמי לא בדיוק היכן שרציתי כתוצאה מפיתול של המתלה האחורי ואולי גם המזלג דק הרגליים. הצצה בדף הנתונים מגלה זווית הגוי של 69.2 מעלות – תמוכות שרשרת ארוכות וצניחה של כמעט 4 ס"מ של ציר ההנע – כל אלו יוצרים פלטפורמה יציבה מאד – אבל פחות מתמרנת.

מבחן אופניים פוקוס O1E איבו. שלדת פול קארבון, איבזור נאה ויכולת לכסות קילומטרים במהירות וקלות. המחיר: 17 אלף שקלים. צילום: פז בר

הצמיגים של קונטיננטאל – המקוריים – הם מדגם רייס קינג. והם אכן מאד קלים ומהירים. עם פרופיל עגול ומעט מאד התנגדות לגלגול הם בהחלט בחירה טובה בהקשר הזה. אלא שבדיוק מה שהופך אותם לצמיגי מירוץ טובים – גורע מהיכולת של האופניים לא בסביבה תחרותית. הם רגישים למדי לתקרים וקרעים (היו לנו שניים למרות הטיובלס והג'יפה) והם מציעים אחיזה בינונית מינוס על פני שבילים דרדרתיים ובעלי מרקם משוחרר LOOSE. הייתי שוקל צמיגים מעט יותר אגרסיביים לשימוש אצלנו.

הבחירה בבלמים הזולים יותר נותנים אותות בשביל. פחות הקדמי אשר מספק עוצמה טובה ומינון סביר – יותר האחורי שחסר בעיקר מקשיים של מינון ומודולציה. אולי השחיקה של אופני המבחן נתנה בו אותות. שידרוג המעצורים – אפילו ל-SLX  ייתן דלתא גדולה מאד בכל מימד.

מבחן אופניים פוקוס O1E איבו. שלדת פול קארבון, איבזור נאה ויכולת לכסות קילומטרים במהירות וקלות. המחיר: 17 אלף שקלים. צילום: פז בר

סיכום

האופניים הללו הרשימו מאד בעיקר במהירות שלהם. אני בטוח שמי שמחפש אופני מרתון מהירים כדי לעשות את צעדיו הראשונים בעולם מירוצי ה-XC ייהנה מאד מהתכונות שלהם ויוכל להשתתף ולחוות את האירועים הללו מבלי להיכנס להוצאות העצומות של אופני קצה שעולים פי שתיים וחצי יותר. לקבל אופני "פול קרבון" במחיר של 17 אלף שקלים זה מאד מפתה ויש כאן הצעת מכר טובה מאד. הצעה שמאפילה עליה רק גרסת ה- PRO שבמחיר של 19 אלף שקלים תקבלו מעצורים ומעבירים משודרגים וגם מתלים טובים יותר.

תומר הדר

תעשיית הרכב היפאנית, למי שאינו יודע, לא נחשבה מאז ומתמיד לתעשיית הרכב המודרנית והחדשנית ביותר. למעשה, הרבה לפני מיצובישי טרייטון, מיצובישי פאג'רו והאקליפס קרוס, מיצובישי היתה חברה שיצרה, שימו לב, עותקים של פיאט. אירוני בהתחשב בעובדה שכיום פיאט מייצרת עותקים של מיצובישי אך זו עובדה: המיצובישי הראשונה – מיצובישי מודל A שהוצגה ב-1917 היתה למעשה מבוססת ברובה על שלדה ומכלולים איטלקיים של פיאט טיפו 3. אגב, מדובר במכונית היחידה שמיצובישי יצרה לא על ידי חטיבת הרכב, אלא על ידי חטיבת הספנות, פשוט מכיוון שדאז לא היתה חטיבת רכב. כך זה נראה:

כעת במיצובישי מבקשים להחיות את ההיסטוריה ולייצר מחדש רפליקה של אותה מודל A  אגדית (ממנה יוצרו רק 22 יחידות). אלא שבמקום מנוע בנזין בעל ארבע בוכנות ושסתומים עיליים – המודל  A החדשה ישנה תתבסס על מכלולים של מיצובישי אאוטלנדר PHEV, גרסת הפלאג אין הייבריד המשווקת גם בישראל.

מיצובישי מודל A ישופץ על בסיס מיצובישי אאוטלנדר PHEV – כשהשיווק פוגש את המסורת. צילום: מיצובישי

על הפרויקט הופקדו מיצובישי ארה"ב ביחד עם WEST COAST CUSTOMS המוכרת היטב בזכות שלל תכניות בערוצים שונים, שם ראיין פילדינגהאוס, הבעלים, עושה כמיטב יכולתו לסחוט מאות סוסים ממנועי מכוניות שרירים אמריקאיות משנות ה-60 וה-70. אז כעת יש לפילדינגהאוס עבודה מסוג שונה לחלוטין. אנחנו מחכים לסיום הפרויקט בעוד 4 חודשים.

תומר הדר

את "שומרי הגלקסיה" הראשון ראיתם? כדאי לכם. במיוחד לאור העובדה ש"שומרי הגלקסיה 2" מגיע לקולנוע בישראל ממש השבוע. למי שלא מכיר וחי בגלקסיה אחרת, מדובר בסיפורו של פיטר קוויל, לוחם צדק לא אמין במיוחד, שנלקח בצעירותו מכדור הארץ על ידי איש כחול. ונעזר בדביבון מדבר וחולני במיוחד, עץ שיודע לומר רק "I AM GROOT" (אגב בקולו של וין דיזל), שרירן נטול יכולת להביע הומור (מה שרק הופך אותו למצחיק יותר) ועוד כמה דמויות.

לא נהרוס לכם. למה כל ההקדמה הזו? כי פורד החליטה לחבור ש"שומרי הגלקסיה" לרגל הפרסומת החדשה של הפורד אקוספורט. ומה עוד? מכיוון ששומרי הגלקסיה- הסרט מבוסס כמובן על קומיקס, אז 500 חוברות במהדורה מוגבלת יודפסו ובהן יופיעו כמובן פורד אקוספורט.

פורד אקספורט מתגייס לשמור על הגלקסיה. רכב פנאי קטן של פורד שלא מגיע אלינו. צילום: פורד

תומר הדר

מרצדס G  קלאס הנוכחי חוגג בעוד שנתיים 40 שנה להיווסדו, הישג מכובד בהחלט לרכב שבפועל עבר במהלך רוב שנות חייו שורה של "עדכונים", אך מעולם לא הוצג באמת דור חדש שלו, פשוט מכיוון שהוא היה כל כך טוב.

מרצדס G קלאס עם גרסאות וחבילות עיצוב ייחודיות חדשות. צילום: מרצדס

• 3630 שקלים להגשמת החלום

• מבחן דרכים פורשה מקאן מול יגואר F PACE

ואכן, הוא היה כל כך טוב: המתכון של לנד רובר, ג'יפ ובעצם כל יצרן של רכבי שטח אמיתיים עבד יפה גם במרצדס: שני סרנים חיים, הילוך כוח ראוי, שלדת סולם, לG  קלאס יש הכל. העובדה שהוא יוצר בגרסאות ספורטיביות או פשוט מופרעות לחלוטין רק תרמה לקסם שלו.

מרצדס G קלאס עם גרסאות וחבילות עיצוב ייחודיות חדשות. צילום: מרצדס

אך יש לקוחות שמעוניינים ב-G  קלאס שיהיה יותר מכוון לכביש ופחות מכוון לשטח – ועבורם מרצדס מציגה צמד גרסאות חדשות ומעודנות. הראשונה – שמרצדס מכנה EDITION כוללת חישוקי AMG, דיפון עור אדום בפנים וכיסוי גלגל יחודי.

מרצדס G קלאס עם גרסאות וחבילות עיצוב ייחודיות חדשות. צילום: מרצדס

הגרסה השנייה, שבמרצדס מכנים DESIGNO FRANKFURTER מצוידת במושבי עור שחורים, הגה AMG, חגורות בטיחות אדומות ולוחית מיוחדת בקונסולה המרכזית. שתי הגרסאות מתגלגלות על חישוקי 21 אינץ' העוטות צמיגי 295/40. אם כבר כביש, אז עד הסוף. אצלנו מכ-מיליון שקלים

תומר הדר

מה עושה יצרן רכב שמעוניין בשיא גינס חביב על שמו? תשובה: מחבר מאחור וו גרירה. ולוו הגרירה מחבר מטוס איירבוס A380 . כך בדיוק עשתה בשבוע שעבר פורשה, שקבעה שיא גינס בגרירת..אה..מטוס, לאחר שקאיין S  גררה את האיירבוס (השוקל כ-280 טונות) למרחק של 42 מטרים. "אבל רגע", שואלים הקוראים המבינים: "קאיין S בעל מנוע בנזין או קאיין S בעל מנוע דיזל?".

פורשה קאיין זוכה בשיא גיניס לגרירת עצם כבד במיוחד. צילום: פורשה

• מזראטי לבנטה נשמעת נפלא

• נהיגה בסיטרואן C3 החדשה

שאלה מצוינת! כדי להמחיש ששניהם טובים, השתמשה פורשה גם בקאיין S  בנזין וגם בקאיין S  דיזל לגרירת המפלצת המעופפת של אייר פראנס. כך שהקאיין דיזל גרר את המטוס באמצעות 380 סוסיו-והבנזין באמצעות 560 סוסיו גם הוא.

פורשה קאיין זוכה בשיא גיניס לגרירת עצם כבד במיוחד. צילום: פורשה

חשוב לציין שהרכבים הם סטנדרטיים לחלוטין והשינוי היחיד שבוצע בהם היה חיזוק של וו הגרירה. זוהי הנקודה בה הקורא הסביר סובר:"ואז המנועים התפרקו, הגירים התבשלו, הדיפרנציאלים התפוררו", ובכן, לא בדיוק. אחרי שצמד הקאיין סיימו במלאכת הגרירה, הם פשוט התנתקו מהאיירבוס ונסעו הביתה כשעתידם להימכר כרכבי הדגמה משומשים של המפעל – מובטח.

פורשה קאיין זוכה בשיא גיניס לגרירת עצם כבד במיוחד. צילום: פורשה

תומר הדר

אמריקאים וטנדרים הולכים יד ביד כמו, אה, אמריקאים והמבורגרים. או אמריקאים ומשקל יתר. אגב מה אם ההמבורגר הוא דל שומן ומשקל היתר הוא בעצם רזון? הזוי? כן. ועכשיו קבלו את הדבר הבא: פיק אפ חשמלי. האם האמריקאים יקנו? תלוי. הבה נציץ במפרט. מדובר בW15- WORKHORSE – שאינו יפה במיוחד, אבל כוח בהחלט יש לו.

זה וורקהורס (סוס עבודה) ויש לו 460 כוחות סוס ממנוע חשמלי וגנרטור בנזין לטעינה והארכת טווח. יש הזמנות מלקוחות – מחיר אין. צילום: יצרן

לפי החברה, מנוע ה-WORKHORSE  מפיק 460 כוחות סוס ומסוגל לנסוע 129 קילומטרים בכוחו של חשמל בלבד. את הזינוק ל-100 עושה סוס העבודה החשמלי בחמש וחצי שניות. לא רע. אבל מה אם אנחנו נגיד בטקסס? וכדי לנסוע לחווה הסמוכה צריך לנהוג במשך שעתיים? הכל בסדר, כשהחשמל נגמר יש מנוע בנזין, שמייצר חשמל. מחיר עדיין אין, אבל החברה טוענת שהזמנות כבר יש. ל-5000 כלים. אנחנו מחכים לשלנו.

זה וורקהורס (סוס עבודה) ויש לו 460 כוחות סוס ממנוע חשמלי וגנרטור בנזין לטעינה והארכת טווח. יש הזמנות מלקוחות – מחיר אין. צילום: יצרן